התמודדות עם ילד לקוי למידה בכיתה הגדולה

הגדרת משרד החינוך

הגדרת משרד החינוך - תלמידים לקויי למידה מגלים הפרעות ספציפיות ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות (קריאה,כתיבה וחשבון) ובשימוש בהן, וזאת עקב שיבושים בתהליכים קוגניטיביים שהבסיס המשוער שלהם נוירולוגי. יכולתם האינטלקטואלית ממוצעת ומעלה, אולם חלקם מתפקדים ברמה נמוכה יותר. הם מגלים קשיים שונים בתפקודם הקוגניטיבי, כגון בתפקודי השפה והחשיבה, בתפיסה, ובהתמצאות במרחב ובזמן, בזיכרון, בקשב ובריכוז, בתפקוד המוטורי, בתיאום התפיסתי-תנועתי, בארגן ועוד.ההפרעות מלוות על פי רוב בקשיים רגשיים עקב כישלונות חוזרים ונשנים המובילים להתפתחות דימוי עצמי נמוך, לירידה במוטיבציה הלימודית ולחרדות. המקור העיקרי לקשיים אינו בנכות, ברמה שכלית נמוכה, בבעיות רגשיות ראשוניות ו/או השפעות סביבתיות, כגון: הבדלים תרבותיים והוראה לקויה או לא מספקת.

(חוזר מנכ"ל משרד החינוך, מיוחד ד':4 תשנ"ז).

הקריטריונים ללקות למידה

1. אינטליגנציה – תקינה או מעלה מזה.

2. סיבות – שיבושים בתהליכים שהבסיס המשוער שלהם נאורולוגי: תפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית.

3. הישגים לימודיים – נמוכים מהמצופה

דיסגרפיה – ליקוי כתיבה

דיסלקסיה – ליקוי קריאה

דיסקלקוליה – ליקוי חשבון

4. לקות ראשונית – נאורולוגית ולא לקות משנית הנובעת מבעיות מחסך ושי (חשות עיוורון), פיגור שכלי, הפרעות רגשיות, חסכים סביבתיים או העדר אפשרויות למידה.

5. פערים – בין פוטנציאל להישג בין תמחומי הדעת השנים.

6. קריטריונים אובייקטיבים וסטנדרטים – השוואה בין התפקוד לבין הנורמה המצופה מבן הגיל.

השקפת עולם בעבודה עם ילדים לקויי למידה

"אין לך דבר בלי שווה מהתייחסות שורה לאלה שאינם שווים".

משמע: נדרשות התאמות על מנת שילדים אלה יוכלו להתמודד כמו ילדים אחרים.

כפי שלא תעלה על דעתך לתת לילד לקוי ראיה להבחן ללא משקפיים כך לא תעלה על דעתך

לתת לילד לקוי למידה להבחן ללא התאמות.

התאמות אך לא פטור

• אחריות על ילד המתקשה הינה של המחנכת ולא של המורה לחינוך מיוחד.

• אין לפטור אותו ממטלות בהן יוכל להתמודד.

• אין לפטור אותו מכתיבה גם אם מאוד קשה לו.

• אין להטיל עליו משימות בהם לא יוכל להתמודד.

זכור! ככל שתרבה בהקלות בגיל הרך, כך יתקשה הילד להתמודד בגיל יותר.

מאידך, ללא הקלות – אין לילד סיכוי לימודי, ואז תחושת המסוגלות העצמית אובדת. נוצר רפיון ידיים וחוסר אונים נרכש.

הצעות אופרטיביות לכתה

ארגון

בשל קשיי הארגון ילד יכתוב מספר מקצועות במחברת אחת, פעם מתחילת המחברת ופעם מסופה. ישכח מחברות, ספרים, יאבד דפי עבודה.

דרכים להתמודדות:

1. מחברות בכל מקצוע עטופות בצבע מיוחד למקצועו.

2. כל העזרים לאותו מקצוע ארוזים בתוך נילונית גדולה, צבע המיוחד למקצוע.

3. בילקוט נילוניות המקצוע יסודרו על פי סדר הלמידה שלהם.

4. חונך יעזור לילד להוציא ולהכניס במהירות את החומר מהילקוט.

שיעורי בית

1. לבקש מהילדים לחתום האחד בתוך היומן של חברו, כך נוודא שכולם הולכים הביתה עם שיעורי בית.

2. שיעורי בית –

נאמרים בע"פ

נרשמים במפורט על הלוח.

על המורה לוודא שכולם העתיקו.

התאמת כמות שעורי הבית

אין לפרוט משעורי הבית, אלא לצמצם כמויות

לחייב עבודה עצמאית בבית ללא עזר ההורים.

3. לאפשר הכנת חלק משעורי הבית בע"פ / בהקלטה / להכתיב למבוגר.

4. רשאי לעומת חייב – העמדת גבולות וחוקים ברורים עם מרחב תמרון וגמישות.

מבחנים

חוזר מנכ"ל מאשר את דרכי ההבחנות הבאות:

1. בחינה בע"פ.

2. שאלון בית ספרי.

3. הקראת שאלות הבחינה.

4. קלטת ומילונית.

5. התעלמות משגיאות כתיב.

6. הארכת זמן (ולא צמצום חלק מהבחינה).

דרכים נוספות בהן נוכל לעזור במבחנים:

1. ארגון – ילד לקוי למידה אינו מאורגן, עלול להשיב רק על חצי מהשאלה, עלול לדלג על סעיפים, עלול להשיב לא נכון בגיליון תשובות. שהשיב על כל חלקי השאלה, שמה שכתב ברור לבוחן.

2. מבחן רב ברירה.

3. חלוקת המבחן למספר ימים, בשל קשיי הקשב.

4. לידע את מקור התמיכה של הילד (מורת סל שילוב או המשפחה מה בדיוק יהיו נושאי המבחן).

5. לידע את מורת סל שילוב בדבר המבחן ולהתיעץ עמה באשר למבחן מחוץ לחדר הכתה.

ציונים

ציון אובייקטיבי מדכא את הילד וגורם לו להפסיק להתאמץ.

דרך התמודדות:

1. ציון יחסית להישגו הקודם בנוסף לציון האוביקטיבי.

2. להתייחס לשאלות עליהן השיב הילד כאילו הן המבחן כולו.

3. לתת הערכה מפורטת בכתב ולא ציון.

יצירת קשב ושמירה עליו

1. גירוי סקרנת ותעלומה – עורר התעניינות בילד.

2. שאילת שאלות לגירוי החשיבה.

3. עידוד השערת השערות והעלאת ידע קודם.

4. למידה אקטיבית.

5. עזרים גרפים: שמש, סיפור מוחין, ויוגרף.

6. צביעת מסגרות ברורות בדף.

7. חלוקת הדף לתת מטלות נפרדות.

8. כיוון בדרכי הוראה.

9. הוראה ישירה: "כשאני מצביעה אתם... רואים / כשאני מקישה אתם... אומרים".

10. קביעה מראש של היעד: בתום ההאזנה תתבקשו להשיב על שאלות.

11. חיזוקים רבים.

12. מבניות – דפיות ברורות; חוקים ברורים תלויים על קירו הכתה;

13. בקרה מקרוב – הזמנת קבוצה ללוח לעבודה עם מורה.

14. וודא שההוראה ברורה – חזור במלים של על מה שהסברתי , מי יכול לחזור על שלב ראשון?

15. למידה פעיל – * לוודא שהילד יכול לקום, לבצע, להדגים, להציג;

* צמצום זמן הדיבור של המורה;

* עבודה בזוגות ובקבוצות מאפשרות הזדמנויות תגובה רבות:

- מקצרת זמן המתנה

- מלמדת מיומניות חברתיות

- הגבלת זמן מבטיחה דבקות במשימה

- למידת עמיתים

הוראה רב חושית – טכניקות קוליות חזותיות; העזרות בשירה כדי לשנן דברים חשובים; הקפדה על הוראה חזותית ושמיעתית; אפשרות להתמתח ולהתעמל ליד הכסא.

כתיבה

קשיי הכתיבה מחייבים התאמות שונות:

1. מבחן רב ברירה.

2. הקף בעיגול / מתח קו / השלם משפט.

3. הגשת מטלה מקוצרת.

4. מעבד תמלילים.

5. העזרות בחבר / מתנדב / הורה / מורה שיכתוב את התשובות.

6. הארכת זמן.

7. כתיבת התשובה המלאה ע"י מתווך כשעל הילד רק להשיב בקצרה.

לדוגמא: הצלבנים ניצחו את היהודים כי ...................

העתקה

1. כתוב בכתב ברור, גדול ונקי, רווח גדול בין שורה לשורה.

2. דרוש מהילד להעתיק לפחות חלק, בשאר יעזר על ידי המורה / חבר / נייר קופי / צילום.

3. אל תדרוש שאם לא יסיים יעתיק בהפסקה, כי אז לעולם לא יהיו לו הפסקות.

4. עזור לילד, הכן דף מראש עבורו, חסוך ממנו חלק ממאמץ ההעתקה.

הכתבה

חלק מהילדים לעולם לא יהיו מסוגלים להתמודד עם מטלה זו.

צמצם את כמות המלים; תן ציון על מה שבוצע נכון ולא על מה שבוצע שגוי.

התמודדות חברתית

קושי בקריאת המפה החברתית גורם לילדים להסתבך בעימותים ובקטטות.

זכור – הסתבכותם נובעת לרוב מאי קריאת המפה החברתית, מאמפולסיביות, משיפוט חברתי לקוי, מקושי בהבנת הקודים והחוקים.

לכן, אל תוותר, אך גם אל תעניש כמו כל ילד אחר.

הפתרון: נחשוב אך להימנע ממצבים כאלה; לספור עד עשר; לעזוב את השטח כשאתה חש שאתה עומד להתפרץ; לבוא ולספר לי מתי הצלחת להתאפק. משמע – פרס על התאפקות ולא עונש על התפרצות.

מניעת שחיקה

התמודדות עם ילד בכתה שוחק את המורים, מתיש אותם ולעיתים מחבל במוטיבציה שלהם לעבודה. ואז נוצר כעס סמוי כלפי הילד שאינו מוביל להידברות אלא לניכור.

הפתרון

1. לדבר, לדבר, לדבר.

2. לדבר בחדר מורים עם עמיתים.

3. להתייעץ עם בעלי מקצוע, גם אם פתרונותיהם אינם יעילים עבורך.

4. "לנשום עמוק ולספור עד 10".

5. לחפש כל הזמן מה טוב לילד, מה ראוי לשבחיך.

6. לשבור את מעגל הכעסים באמצעות חיזוקים ופרסים.

7. לבוא להרצאות מסוג זה...

סטריוטיפ

תיוג ומשמעותו

סטריאוטיפ - "דימוי פשוט יחסית, המיחס מכלול של תכונות לכל האנשים המשתייכים לקטגוריה חברתית נתונה. בהיותו דימוי סלקטיבי ומוכלל, אין הסטריאוטיפ מוסר תאור מדויק של כל בני הקבוצה כי אם מציג את הקבוצה כישות הומוגנית, תוך התעלמות מהבדלים אינדוידואלים". (זקס ואחרים, 1942 ע"מ 25).

יתרונות לסיווג

1. מאפשר קביעת מס' הילדים הזקוקים לשרותים מיוחדים ובכך מהווה בסיס לחקיקה והזרמת כספים.

2. משרת אנשי מקצוע כאמצעי תקשורתי לצרכי מחקר ולחילופי מידע. בכך תורם למצבם של הילדים באמצעות העשרת הידע אודותיהם.

חסרונותיו

1. הכללת יתר ותפיסה סטריאוטיפית - הנצחת בעית הילד.

2. סיווג - "סם הרגעה" לבעלי המקצוע (מורים, פסיכולוגים) המדביקים תוויות לילדים כשאין בידיהם תמונה דיאגנוסטית ברורה.

3. סיווג אינו מתייחס לאינדיוידואליזציה של ההוראה.

דגמים לשילוב חריגים באוכלוסית לומדים רגילה

רקע

1. ב"חדר" היהודי - התמודד הרב עם בנים בגילאים שונים בעלי יכולות וצרכים שונים.

2. החל משנות ה - 60 שילוב תלמיד חריג בכתה נמצא כיעיל. הרחקתו מפעילה לחצים חברתיים הפוגעים בו למרות שיקומו התפקודי (זקס, 1979).

3. 1993, Huntington קיים קשר בלתי מאוזן בין קבוצת הנורמה לחריג.

קשר בלתי מאוזן זה גורם לתהליכים הרסניים הפוגעים באדם המתויג כחריג ב - 3 תחומים מכריעים:

בתחום הרגשי - תגובות שליליות מהחברה מאחר שאינו מתנהג לפי הנורמה. מופרד מהכלל ומואשם בשל חוסר יכולתו לתפקד כמקובל.

נמצא במבוי סתום רגשי כי תמיד נתון לשיפוט חברה.

בתחום הקוגנטיבי - "אפקט פגמליון בכתה" - נבואה המגשימה את עצמה. דימוי עצמי נמוך מוביל להשגים קוגניטיבים נמוכים.

בתחום ההתנהגותי - תהליכי גרוי - תגובה, כאשר בשלב הראשון סטיה מקרית הובילה לסנקציה חברתית ואז נוצר תיוג ונטיה של אדם למלא אחר ציפיות החברה בהתנהגותו, גם כשזו שלילית ומזיקה לו ולסביבתו.

דרכי שילוב

סגרגציה (גרמניה) מול אנטגרציה (אוסטרליה וניו זילנד).

אבות טיפוס לדגמי שילוב ילדים בכתה

1. שילוב החריג בכתה ללא תכנית סיוע (עצם המצאותו בכתה = שילוב).