"טוב לי לקרוא" – "ומה שביניהם"

שיטה אינטגרטיבית לרכישת קריאה

כתוצאה מחוסר שביעות רצון מהתוצרים המעשיים של כל אסכולה בנפרד, התפתחה האסכולה האינטראקטיבית העורכת אינטגרציה בין ציר המיומנויות לבין ציר השפה השלמה.

הפילוסופיה האינטראקטיבית מתחילה בלומד ובמשאבי הידע הקודם בעת הקריאה. הקורא אינו מגיע אל הכתוב כ"לוח חלק" אלא הוא מביא עמו מאגרי ידע רבים עשירים ומגוונים העוזרים לו להתמודד עם המשימה ולהפיק משמעות מהכתוב (טוב לי ווהל, 1995):

הגישה האינטראקטיבית אם כן נשענת על מאגרי הידע הקודם של הלומד ומציעה לנצל אותם בתהליך הלמידה. הגישה האינטראקטיבית אינה פוסלת הקנית יסודות פענוח, אך מציעה לעשות זאת תוך משחק של השערות ועל פי עקרונות "השפה השלמה".

בגישה זו המורה פועל בשני צירים מרכזיים:

ציר השפה השלמה בו הוא מזמן לילדים חוויות אורייניות שונות ומעודד אותם לשער השערות ולא לנחש ניחושים, מספק להם הזדמנויות כתיבה רבות, מעודד אותם להוציא לאור את אשר כתבו, קורא להם ואתם ספרים במהלך יום הלימודים, חושף אותם לפעילויות אורייניות מחוץ לכתה: בסופרמרקט, בדואר, בספריה העירונית. מעודד אותם להביא לכתה כל נושא המעניין אותם ומדריך אותם כיצד ניתן להרחיב את הידע על אותו נושא.

ציר המיומנויות הקניה שיטתית ומסודרת של יסודות הקריאה והלמידה תוך הקפדה על מענה לצרכים השונים והמשתנים של הלומדים ותוך קישור בין האלמנטים השונים, כך שלא נלמד משהו תלוש מנותק מהקשר, אלא, גם רכיב ידע חדש שמועבר - יועבר תוך חיבור למארג הידע של הילד ויצור תשתית עצמאית. ציר המיומנויות נועד להבטיח שאלה שלא יצליחו לגלות את הצופן הגרפמי פונמי לא ישארו חסרי ידע. כלומר, חלק מהשיעור ההוליסטי מוקדש במפורש לפעילויות פענוח צופן, שיפור מודעות פונולוגית, שיפור יכולת אנליזה סינתזה ושליטה באבני היסוד. השוני מגישת המיומנויות נעוץ בשונות שבדרך ההקניה אך לא בשיטתיות ובמבניות בתהליך ההקניה.

בדרך זו מבטיח המורה שכל הילדים יתקדמו, מי בדרך הגילוי הטבעית ומי בדרך ההקניה השיטתית והמובנית תוך יציאה מהטקסט השלם, אל המיומנויות הספציפיות וחזרה את הטקסט השלם.

יסודות הפונטיים בתוכנית "טוב לי לקרוא" - ציר המיומנויות

˜ הקניה שיטתית ומסודרת של אבני היסוד.

הקנית עיצורים, כולל דגושות רפויות שין וסין, וכן הקניה שיטתית של התנועות בסדר הבא: קמץ, חיריק, סגול, חולם, שורוק.

˜ למידה פונולוגית ספיראלית רב שלבית.

כל תחום ותחום נלמד באופן ספיראלי שוב ושוב לדוגמא: הילד ייחשף שוב ושוב לדגושות ורפויות מראשית התוכנית ועד סופה, בשונה מהקניה חד- פעמית המתרחשת בשיטות אחרות.

˜ מודעות פונולוגית.

השיטה כוללת משחקים פונולוגיים רבים בשמיעה, באמירה, בכתיבה ובקריאה. הילדים מתבקשים לערוך בידוד צליל פותח של כמה עצמים שונים ואז לחבר בין הצלילים הפותחים ולהגיע למלה בעלת משמעות.

המשחקים הפונולוגיים מהווים real task (1996 ,Hurry) ולא משחקים מלאכותיים מנותקים מההקשר.

˜ אנליזה וסינתזה פונולוגית.

נעשית באמצעות משחקי כתיבה, הכתבה למורה, משחקים שמיעתיים ומשחקי אצבעות.

˜ לקסיקון אורתוגרפי.

מוקדשת אנרגיה רבה לבניית לקסיקון של מלים שלמות, מוכרות, יומיומיות שהלומד יזהה כהרף עין.

˜ כתיבה מוסכמת.

מוקדשת תשומת לב לכתיבה מוסכמת עפ"י חוקי הכתיבה. הילדים ידעו מתי ניתן לכתוב "בכתיבה ילדית" ומתי מצופה מהם ליישם את חוקי הכתיבה המוסכמת שכבר רכשו.

˜ הבנת מבנה השפה.

מוקדש זמן להבין את מבנה השפה בדרך מודעת, לנתח את מרכיביה ולעמוד על החוקיות שבאופן בנייתה.

יסודות ההוליסטיים בתכנית "טוב לי לקרוא" –

ציר השפה השלמה

˜ סיפור

הקניית הפונולוגיה נעשית תמיד בהקשר של סיפור מהווי חיי הילד. סיפור ובו מוסר השכל חינוכי ערכי, סיפור ובו חוש הומור, סיפור העונה על הדרישות האורייניות של רלוונטיות, פונקציונליות ואוטנטיות .

˜ סיפור לפי תנועות

כדי להיענות לצורך הפונולוגי, הסיפורים הינם לפי תנועות, אך מיום הראשון ללימודים אין שיבוש של השפה בעברית יש שימור בשפה תקינה, חשיפה למילים מתנועות לא מוכרות והקפדה על העברת תוכן אותנטי לחיי הילד גם במילים אותן אין הוא יודע לקרוא.

˜ הפניה למקורות אחרים

בכל יחידה נערכת הטרמה לעידוד שימוש בסכמות ידע קודם וכן נעשית הפניה למקורות מידע אינפורמטיביים לצורך העשרת הידע. בתום היחידה מופנה הילד לקרוא ספרות יפה דומה העוסקת באותו נושא.

˜ ערך הקריאה: הבנה, הפקת משמעות ותקשורת

הערך של קריאה לצורך הבנה יופנם מיום בלימודים הראשון. תהיה הקפדה על העברת מסר עברי נכון ותקני ויהיה עידוד להשתמש השפה הכתובה לצורך תקשורת.

˜ חשיפה לסוגיות ספרות שונות

התלמידים יחשפו במהלך התוכנית לסוגיות ספרותיות מסוגי: שירה, סיפור, דקלום, מרשם הודעה, פרסומת , דו שיח, משל, כתבה וכו'.

˜ מכתיבה ילדית לכתיבה מוסכמת

הילדים יחשפו להזדמנויות כתיבה שונות, בהן בהדרגה נעודד אותם לעבור מכתיבה ילדית לכתיבה מוסכמת. משמע, אין כאן האחד על חשבון השני, אלא האחד בנוסף לשני.

˜ קריאה פונקציונלית

הילדים יחשפו לפונקציות השונות של הכתיבה, לפונקציה התקשורתית, ולפונקציה רפרנציאלית שתכליתה השגת ידע (איך לאפות עוגה).

˜ מטאקוגניציה

מיום הלימודים הראשון תוקדש תשומת לב לחשיבה מטא-קוגניטיבית: איך אני יודע? באילו רמזים נעזרתי על מנת לשער השערה? האם ההשערה אוששה ונדחתה? כיצד אשכיל לבנות השערה בפעם הבאה.

˜ שאילת שאלות עצמית

הילד מעודד לשאול שאלות שונות באמצעותן תגורה הסקרנות ותתפתח יכולת החקר.

שבעת פרקי תכנית הקריאה "טוב לי לקרוא"

˜ הטרמה תוכנית- היעד- עירוב סכימות ידע, שליפת ידע קודם רלוונטי, העשרת ידע עולם, פיתוח מוטיבציה.

˜ "מלים שכדאי לזכור" - היעד- הכרות מוקדמת עם מלים.

* מלים נפוצות, יומיומיות בכל התנועות. * מלים בתנועות שטרם נלמדו.

˜ "אני קורא מלים חדשות" - היעד- רכישת כלי פענוח:

א. הקניית אבני יסוד. חוברות 1-2: הקניית אותיות. חוברות 3-6: הקניית תנועות.

ב. הקניית מעבד פונולוגי. * אנליזה של המלה לחלקים. * זיהוי צירופים. * סינתזה של מרכיבים.

˜ "טוב לי לקרוא" - היעד- הקניית אוטומטיזציה ושטף בקריאה באמצעות חמישה אימוני קריאה כשהעיסוק בפענוח יהיה בחלקים אחרים: קריאת מודל, מקהלה, לסירוגין, הד, צל, עצמית.

˜ "אני יודע" - היעד- העשרה שפתית, שיפור ידע תחבירי, מורפולוגי וסמנטי, הקניית ביטויים ומלים נרדפות, הפכים, הבנת התחביר, עיסוק במוספיות, מלות הטייה, מלות קישור, שורש, סמיכות ושייכות.

˜ "אני מבין" - היעד- פיתוח הבנת הנקרא ברמה מילולית ומפרשת. עיסוק במיומנויות איתור פריטים, רצף ומושגי זמן, מיון והכללה, איתור רעיון מרכזי, מסר סמוי והקשים.

˜ "אני כותב" - היעד- פיתוח יכולת כתיבה יצירתית. הכרות עם סוגיות כתיבה שונות: דו שיח, פרסומות, מכתב התנצלות, הודעה, הזמנה, שירה, סיפור, כתיבה חווייתית מעולם הילד. הפיכת הילד לשותף אקטיבי בסיפור.

ארבעת מעבדי הקריאה

קריאה יעילה הינה תזמור נכון של ארבעה מעבדים שכל אחד מהם מספק רכיב נוסף למען הפיכתה של הקריאה ליעילה, אוטומטית ושוטפת.

רוב חוקרי הקריאה מצביעים על ארבעה מעבדים בולטים בתהליך הקריאה:

˜ המעבד הפונולוגי

המעבד הפונולוגי מאפשר ללומד לחלק מילה לצליליה (אנליזה), לזהות כל מרכיב בנפרד (לוח צרופים) ולהרכיב יחד את כל הצלילים לכדי מילה שלמה (סינתזה).

מודעות פונולוגית הינה יכולתו של האדם להיות מודע לצלילים המרכיבים מילה, להשמיט צליל מראש מילה ומסופה: (פסנתר בלי הצליל הראשון – יתקבל סנטר), לערוך אנליזה של המילה לפונמות וכן סינתזה של הפונמות לכדי מילה שלמה. (פונמה = יחידת הקול הקטנה ביותר בשפה).

מודעות פונולוגית זו, במנותק מקריאה ומכתיבה, מנבאה את יכולתו של הילד לרכוש בקלות קריאה ולהפעיל את המעבד הפונולוגי, הפענוח, כהלכה.

˜ המעבד האורתוגרפי

ידע אורתוגרפי משקף את יכולתו של הקורא להשתמש ברצפים אורתוגרפיים כדי להגיע ללקסיקון ללא התיווך הפונולוגי (סטנוביץ, 1994).

המעבד האורתוגרפי מאפשר לקורא זיהוי מהיר של המילה (רצף אותיות מקובלות בשפה) ללא צורך לפרק את המילה למרכיבים, לזהות כל חלק ולהרכיב את המרכיבים לכדי מילה שלמה. בתהליך הקריאה המעבד האורתוגרפי מאפשר זיהוי מילים גלובליות, אליהן נחשף הילד בעבר, ללא צורך בפירוק שלהן למרכיבים. לדוגמא: אם הילד נתקל במילה סבתא מספר רב של פעמים. בפעמים הראשונות הוא הפעיל מעבד פונולוגי שוב ושוב, פירק למרכיבים, זיהה, הרכיב למילה שלמה. לאחר חשיפה רבה הילד יזהה את המילה כהרף עין, ללא צורך בפירוק הקולי.

˜ המעבד הסמנטי

אין אפשרות לקרוא קריאה משמעותית רק בעזרת המעבד הפונולוגי והאורתוגרפי. שני המעבדים הללו יאפשרו פענוח טכני של הכתוב. המעבד הסמנטי הינו מעבד משמעות המילים. הקורא מתחיל בתהליך הפענוח הפונולוגי, הוא נעזר בלקסיקון הסמנטי הנמצא במוחו ומזהה שאוסף האותיות שלפניו מזכיר לו מילה מוכרת בשפה.

לדוגמה: אם הילד הפעיל מעבד פונולוגי טהור, שאינו יעיל אצלו, נקרא את המילה דֻבּונִים כ-דָבוֹנִים, מיד הוא נשען על המעבד הסמנטי ואמר לעצמו: איך בעברית מילה כזו, משמע, לא כתוב דָבונִים, אלא, משהו אחר. כך נשען הקורא על המעבד הסמנטי, מעבד משמעות המילה, על מנת לפענח נכון ולהפעיל מערכת פיקוח ובקרה על הפענוח.

˜ מעבד הקשרי

המעבד ההקשרי מוסיף נדבך נוסף על המעבד הסמנטי. אם בשל קושי פונולוגי קרא הקורא סֶפֶר במקום סָפַר על פי המעבד הסמנטי בלבד הוא לא יבחין ששגה, הוא בבעיה. כלומר, אין הקורא יכול להישען על המעבד הסמנטי שיושיע אותו כיון שבעברית יש משמעות גם למילה סָפַר וגם למילה סֶפֶר.

המעבד ההקשרי נועד לעזור לקורא לקרוא במדויק תוך השענות לא רק על הטכניקה של הפענוח (פונולוגיה), לא רק על הכרות מוקדמת עם רצפי אותיות ללא צורך בתיווך קולי (אורתוגרפיה), לא רק על משמעות המילים (סמנטיקה) אלא, על הרעיון כולו המובע בכתוב. כך יבין הילד במדובר בסָפַר ולא בסֶפֶר כיון שהטקסט מספר על ספירת מטבעות ולא על קריאת ספרים.

אין חילוקי דעות בקרב החוקרים בדבר הכרחיותם של ארבעת המעבדים, חילוקי הדעות נסובים סביב ההיררכיה, האם לפנינו מערכת היררכית בה נדרשת שליטה במעבד ראשון בטרם נעבור להקניית מעבד שני, או אולי נדרשת הפעלה משותפת של ארבעת המעבדים. חילוקי דעות אלה באים לידי ביטוי במודל של אדמס (1991) המציב היררכיה לעומת המודל של ויבר (1994) המציג מעגליות: שיטת קריאה זו דוגלת במעבד המעגלי של ויבר.